ספרים רבים הולידה הדת היהודית, חלק מהם הפכו לחשובים ומשמעותיים במיוחד גם עבור דתות אחרות וחלק מהם הפכו לחלק מאבני היסוד של הדת היהודית. אחד מאותם ספרים ובו עסקו לא מעט מקובלים וחכמים הוא כמובן ספר היצירה, הנחשב לאחד מהחיבורים העבריים העתיקים ביותר אך למרות התקופה העתיקה אליה הוא משתייך, הוא נחשב לבעל כוחות מיסטיקה וקבלה. לא מעט חכמי ישראל העניקו לו פירושים שונים, החל מפילוסופיים מיתיים, מאגיים ורציונליים כשלב ליבו של הספר עוסק ביסודות הנסדר וביצירת העולם. חלק מהמסורות רואות באברהם אבינו ככותב הספר, חלק רואים ברבי עקיבא כמחבר.
תוכנו של הספר והתייחסויות
ספר היצירה מתארך עד לכדי כ-2,000 מילים, כשהתוכן מתאר כי העולם נברא בידי אלוקים ובאמצעות עשר ספירות וכ"ב אותיות האלפבית העברי ואת זה גילה אברהם אבינו ובכך הבין את יסודות האמונה. הספר איננו מתייחס למאורעות כל שהן, מלבד התייחסות לאברהם אבינו ורוב תוכנו מובא כהצגה שיטית של תפיסת עולם בצורה לשונית ולאו דווקא מקושרת בין החיבורים. אך למרות הכוחות המיוחסים לו ספר זה אינו מזוהה עם ספרות הקבלית ואינו נכלל גם בין ספרים מורכבים ומעמיקים יותר כמו ספרות ההיכלות הנחשבת לקבלה מיסטית. עם זאת לא מעט מקובלים כתבו רבות על הספר, כשביניהם היה ה"רמבן", רב סעדיה גאון, רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני ועוד רבנים גדולים ואחרים.
עיסוקים עיקריים
הסיפור שבתוכו לא מעט רמזים וסודות, מביא בתוכנו את הסודות לבריאה עצמה אך כמו לימודי קודש רבים מחויבים הלומדים לעשות זאת בהכוונה של תלמיד חכם. ולמרות גילו המתקדם של הספר, ניתן כיום לרכוש אותו גם במהדורה מדעית אך גם במהדורת מוארת עם ליקוטי פירושים של מקובלים וחסידים שונים. לא מעט מהפירושים והתייחסויות אל הספר, שללו בצורה מסוימת את כוחותיו המאגיים של הספר. עם זאת בשנים האחרונות נתגלו לא מעט עדויות ואזכורים, לפיהם ספר היצירה זכה לפירושים מאגיים ומיסטיים שונים עוד במאה ה-10 לספירה. הספר שעוסק בלא מעט מהיסודות הבריאה, דורש קריאה מעמיקה וכמובנת מבוארת על ידי תלמיד חכם וכמובן ביראה גדולה.
